כחלק מפרויקט צילום יצאתי לחפש בתי עסק שפרשו מהמרוץ אחר הטרנדי, המעוצב והחדשני. בשיטוטיי גיליתי שקיימים עדיין לא מעט חנויות ועסקים בני 40, 50, 60 שנים ויותר שמתקיימים בצניעות ובמרכזם ניצב בדרך כלל אדם שהחליט שלא להיכנע לאידאל היופי המושלם ולתת כבוד לסביבה שליוותה אותו לאורך השנים. בבתי העסק הנדירים האלו מרגישים את צלקות הזמן, מבחינים בצבע שדהה, בחלודה ובכתמים. הריהוט נסדק לאורך השנים והחתכים, הקילופים ושאר סימני השחיקה  – הם עדות לחיים שלמים. חפצים שהזדקנו בכבוד עם בעליהם ולא הוחלפו עם הסדק הראשון.

הדבר הזכיר לי את הפילוסופיה היפנית העתיקה ה"וואבי-סאבי" שמעריכה גם את מה שאינו מעוצב בקווים נקיים ואת ההפך מן המשוכפל והדיגיטלי.  זהו אורח חיים, מצב נפשי הנותן כבוד למקום, לחומר ולזמן שנותן את אותותיו. זו האמנות המעודנת של לחיות בשלום עם עצמנו ועם סביבתנו.

בעשורים האחרונים דחקו הקפיטליזם הדורסני והגלובליציה עסקים אלו לשוליים והם נאבקים  לשרוד. בעצם קיומם הם קוראים תיגר על החוקים השיווקיים והאסתטיים הקיימים. ישבתי עם כל אחד מהם וניסיתי להבין מה מחזיק אותם וכל אחד מהם בדרכו אמר: "אנחנו כאן כל עוד נחזיק מעמד. אנחנו לא מוכנים להיכנע". למרות גילם המתקדם ואולי דווקא בגללו – אלו הם המורדים האמתיים.

אסי חיים

About the Project
הרשמו (למטה) לקבלת עדכון באי מייל כשעולה פוסט חדש
(או עקבו אחרי בפייסבוק או טוויטר)
להזמנת הרצאות, הערות או הצעות: ah.assi@gmail.com

מאז"ה 4, תל אביב

מסעדת ישורון | מזא"ה 4 תל אביב
שנת הקמה: 1962
בעלים: זושה ריבקין, בן 84

כל בוקר מגיע זושה בן ה 84 למסעדה שלו, נכנס למטבח הקטן ומתחיל לבשל. קציצות דג ובשר, תבשילי ירקות, שניצלים וסלטים. העסקים קצת קשים לאחרונה והכל הוא מכין לבד ומתכונן ללקוחות שיגיעו לקראת הצהרים – כמו בכל יום. פעם היה המקום שוקק חיים. טבחים עבדו במטבח הכשר ומלצרים הסתובבו במסעדה הגדולה ושרתו את הלקוחות הרבים. היום נשארו הוא ונורית קריינר שעובדת לצידו כבר 16 שנים והם ממשיכים לקבל את כל מי שנכנס בחיוך. שם, על פינת רחוב אלנבי, באחד מהצמתים הסואנים של תל אביב מתחבאת לה מכונת זמן שמעבירה את כל מי שעובר בפתחה לתקופה אחרת. כל מה שצריך הוא לפתוח את הדלת של המסעדה היהודית ולעוף 50 שנה אחורה לזמנים בהם פורמייקה ירוקה היתה שיא האופנה ואוכל יהודי פשוט היה כל מה שצריך כדי להשביע את התיאבון.

*** קצת יותר משנה לאחר שביקרתי לראשונה במסעדת ישורון,  ב-11 במארס 2012  (י"ז אדר תשע"ב) הלך לעולמו זושא ריבקין ז"ל בכפר חב"ד.

 
מודעות פרסומת

  1. מקסים. ממש פרויקט מרתק.
    לאנשים האלה כל כך מגיע שמישהו יתן להם תשומת לב.

    יש חנות מכולת אחת כזאת בהדר בחיפה. כשאתה נכנס, אתה עף ישר חזרה חשנות ה-50. מקום נוסטלגי ונהדר.

  2. אסי, כל הכבוד על הפרוייקט המושקע והיפיפה! נקווה שהעקבותיו יתחילו להיכנב עוד ועוד אנשים לחנויות הללו…
    יש בירושלים, בעיקר באיזור מרכז העיר הרבה מאוד חנויות כאלה, כדאי לך לבקר שם!

  3. היי אסי, אני לא יודעת אם תקרא את התגובה הזו אבל לא נעים לי לשלוח מייל רק על זה… רק רציתי להגיד שבאבן גבירול יש מספרת גברים בסגנון הישן, מספרת תמר אני חושבת, שממש צועקת שיצלמו אותה. היום עברתי וראיתי שגם לה הצמידו כבר שלט "להשכיר"… הזדמנות אחרונה בהחלט. תודה לך על הפרוייקט החשוב הזה!

    (שכחת להוסיף את הקישורים לטוויטר ולפייסבוק? זה מקשר לכתבה במקום)


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s