השען ששרד את מינכן 72

שען | בן יהודה 5
שנת הקמה: 1971
בעלים: הנרי הרשקוביץ (בן 90)

הנרי, דור שלישי במקצוע, גדל למשפחת שענים בבוקרשט ברומניה. אהרון יעקב, הסבא שלו, למד את המקצוע בגרמניה בסוף המאה ה-19 וכשחזר לרומניה הקים עסק למכירה ותיקון של שעוני קפיץ. אביו הפך גם הוא לשען והמקצוע עבר בירושה גם אליו. אבל זה לקח קצת זמן עד שהנרי הפך את האהבה לשעונים למקצוע.
לפני זה הוא הספיק להיות קצין בצבא הרומני וחבר בנבחרת הקליעה שלו והיה אמור לייצג את רומניה באולימפיאדה. אבל פוליטיקה, גזענות או סתם אנטישמיות גרמו לזה שהחליטו שהוא לא ייצא עם כולם. והוא, עם הגאווה שלו, החליט לעזוב הכל ולעלות לישראל. כאן קיבלו אותו בזרועות פתוחות, לא בכל יום עולה ספורטאי אולימפי מצטיין לישראל, והוא היה אחד מחברי המשלחת האולימפית למינכן 72.
מהאסון הגדול של הספורט הישראלי, טבח 11 הספורטאים שלנו באולימפיאדה ההיא הוא ניצל בנס וכשחזר לישראל השקיע בחנות הקטנה ברחוב בן יהודה בתל אביב. פעם זה היה מרכז העיר וכל מה שצריך היה זה להגיד ללקוחות ״מול קולנוע מוגרבי״, כדי שהם יידעו לאן להגיע. אבל מאז העיר השתנתה. הקולנוע כבר מזמן לא שם ומרכז העיר נדד למקום אחר. אבל הנרי עדיין שם, מחליף קפיצים, מסדר גלגלי שיניים ומקשיב לצלצול השעונים בחנות מדי שעה עגולה.

פרסטר כובעים

פרסטר כובעים ירושלים

פרסטר כובעים | בן יהודה 13 ירושלים
שנת הקמה: 1934

זה התחיל בוורשה ב 1912. הרב אברהם יוסף פרסטר ז"ל – יהודי חסידי סחר בכובעים ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לגרמניה והקים שם חנות כובעים קטנה. אחרי שהגיע לארץ, לפני למעלה מ-70 שנה, החליט להמשיך במה שידע לעשות הכי טוב ופתח ב 1934 את החנות הראשונה ברח' בן יהודה בירושלים, והיא קיימת עד היום ומופעלת על ידי בנו שהמשיך בעסק אחריו.
הרבה עבר על החנות הזו במשך השנים. ב 1948 הרס פיגוע תופת גדול שהתבצע על ידי 6 חיילים שערקו מהבצא הבריטי את הבניין שבו היתה החנות. בפיגוע נהרגו 58 אנשים וארבעה בניינים נהרסו. החנות נאלצה לעבור למקום זמני אבל הותירה מאחוריה שלט קטן סמוך להריסות כדי שהלקוחות שמחפשים את הכובעים המיוחדים יידעו שהם עדיין עובדים. אחרי שהבניין שוחזר ונבנה מחדש שבה החנות אל מקומה ומאז השינויים שנעשו בה זניחים. מדפי העץ מחזיקים מעמד היטב והלקוחות ממשיכים להגיע.
כמו כל דבר גם בתחום הכובעים האופנה השתנתנה, הראשים השתנו ואיכות הייצור הותאמה למאה העשרים האחת – מהיר, זול וזמני. את הכובעים האיכותיים שפעם יוצרו באיטליה כבר כמעט ואי אפשר להשיג ובכל מקרה – אנשים לא מוכנים לשלם עבורם ומסתפקים בכובעים הזולים מסין אבל בפרסטר לא מתלוננים: ״עבודה יש, תודה לאל, הבעיה שלנו שכבר אין כוח״.