מגירות מלאות באותיות

דפוס אשר | נווה שאנן 51, תל אביב
שנת הקמה: 1953
בעלים: אשר פואד (בן 77)

בית הדפוס הקטן של אשר שוכן בקצה התחנה המרכזית הישנה ונמצא שם עוד מהימים שכל החנויות היו של בעלי מלאכה לנעליים. הרבה השתנה מאז בתחנה הישנה.  די קשה לשמוע שם היום עברית, ובליל השפות, הריחות והטעמים הם כמו מסע בארץ זרה. אשר, שצופה ברחובות התחנה משתנים לנגד עיניו, אינו אוהב את את מה שקורה אבל הוא כבר מבוגר מכדי לעזוב, ובבית אין לו כוונה להישאר. הוא אוהב את האותיות וריח הדפוס מהמכונות הישנות. קשה להאמין אבל כבר בגיל 13 היה לאשר בית דפוס קטן משלו בבגדד והוא היה מוציא לאור שבועון עם תמונות של הכוכבות העיראקיות של אותה תקופה.

כשהגיע לישראל בגיל 17 התגייס לצבא אבל מיד עם שחרורו קנה מכונת דפוס גרמנית ופתח את המקום ששורד עד היום. אשר אוהב בעיקר את השיטות הישנות שבהן צריך לסדר את אותיות הברזל אחת ליד השניה והמגירות שלו מלאות בפונטים מסוגים וגדלים שונים. על הקירות עוד תלוי פוסטר דהוי של סטרסקי והאצ' מהימים של"מעריב לנוער" היה מצורף בכל שבוע פוסטר של הכוכבים העכשוויים. אבל כמו שזמנו של הצמד האמריקאי כבר מזמן עבר, גם שיטת סידור האותיות כבר חלפה מהעולם ועבודה כמעט ואין. לאשר זה לא משנה – תנו לו לקום בבוקר ולבלות את היום לצד המכונות הוותיקות והאותיות שהוא אוהב – והוא מאושר. "יותר מזה אני לא צריך", הוא אומר.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s