שנות ה-60

מנשה החייט
פין 12, תל אביב
שנת הקמה: 1969
בעלים: מנשה כהן, בן 51

יעקב כהן למד את המקצוע בעיראק וכשעלה לארץ פתח ב 1969 חנות קטנה באחד הרחובות הקטנים שהקיפו את התחנה המרכזית הישנה בת"א. האוטובוסים האדומים של אגד הורידו את מאות הנוסעים ברציפים הסמוכים ועבודה היתה בשפע. כבר מההתחלה דאג יעקב להעביר את מה שידע לבנו מנשה שהחל לעבוד כשוליה. מסביב החלו הרחובות להשתנות. התחנה עברה מקום, תעשיית המין והעובדים הזרים הציפו את הרחובות הקטנים והמוזנחים ובתי העסק הוותיקים עזבו. אבל גם כשאביו נפטר החליט מנשה להמשיך כמו שהיה בלי לשנות דבר. "עם השנים יש פחות עבודה אבל זה מספיק. אני קם כל בוקר בכיף לעבודה ואני לא צריך יותר. אני אוהב את הבדים ואת ההתעסקות למרות שהיום זה בעיקר תיקונים. אני אוהב את החנות כמו שהיא, זה המזל שלי ואני לא רואה סיבה לשנות", הוא אומר.

———————————————————————————————————————————————————————–

מאורית, דיזנגוף 172, תל אביב
שנת הקמה: 1963 (ברחוב בן יהודה)
במיקום הנוכחי מ 1973
בעלים: משה מאירוביץ, בן 68

כבר כילד התעניין משה במנורות. הוא נולד וגדל בתל אביב, ברחוב רחוב דיזנגוף, שהיה אז שם נרדף לנהנתנות ולסגנון חיים שהיו שונים מכל מה שייצגה ישראל השמרנית. בדיזנגוף ופינת רחוב ז'אן ז'ורס היתה חנות מנורות ותיקה וכשהיה בן 12 וחצי קרא לו בעל החנות וביקש ממנו עזרה. מאז הוא בעסק.
כשהשתחרר מהצבא לא היו לו ספקות מה הוא הולך לעשות ואת חנות המנורות הראשונה שלו פתח ברחוב בן יהודה. אחרי 10 שנים עבר קרוב יותר למקום בו נולד – רחוב דיזנגוף. מאז הוא שם כבר 39 שנים. מבט לתוך החנות, שמלאה באלפי מנורות ואהילים מכל הסוגים ומתקופות שונות, מספק הצצה אל תקופת חיים אחרת.

———————————————————————————————————————————————————————-

אלאדין, חידוש כלי כסף ויודאייקה
יהודה מרגוזה 8, יפו
שנת הקמה: 1960
בעלים: רוז'ה ז'אוי, בן 75

בפינה חשוכה בשוק הפשפשים מחדש רוז'ה ז'אוי כבר יותר מ 50 שנה כלי כסף עתיקים וחפצי יודאייקה. את העבודה הוא למד בטוניסיה בגיל 14 וכשעלה לארץ ב 1951 החל לעבוד בבית המלאכה הקטן בשוק עד שב 1960 קנה את המקום והפך לעצמאי. במשך השנים אסף רוז'ה קהל לקוחות נאמן שמגיע במיוחד כדי לזכות בטיפול המסור שלו. אבל המקום שלא השתנה בעשרות השנים האחרונות, הולך לעבור מתיחת פנים בקרוב מאוד. הבן משה, שעובד כמעצב, החליט להצטרף לאביו – להקים במקום קומת גלריה ולחדש את החלל תוך הבטחה לשמור על הצביון הייחודי.

—————————————————————————————————————————————————————-

 

מתנות ארזי, אלנבי 83 תל אביב

שנת הקמה: 1968

בעלים: מרק (73) ואלברט (75)

חנות המזכרות וחפצי היודאייקה של האחים מרק ואלברט היא עסק שרץ במשפחה. את החנות קנה אביהם ב 1968, והוא זה שקיבל את ההחלטה להמשיך ולמכור את אותם כלי כסף שנמכרו במקום לפניו. אלה היו הימים של אחרי מלחמת ששת הימים. ישראל היתה בשיא תפארתה והגאווה הלאומית המריאה לשחקים. תיירים וישראלים הציפו את רחוב אלנבי בחיפוש אחר מזכרות מהמדינה הקטנה שזכתה לניצחון כל כך מפואר. כדי לעמוד בעומס הוכנסו שני הבנים מרק ואלברט לעבוד בחנות – ונשארו.

מאז ישראל שינתה את פניה. החלק הדרומי של רחוב אלנבי איבד מיוקרתו וגם מזכרת מישראל היא לא מציאה כל כך גדולה, בייחוד שניתן לקנות חיקויים סינים בזול בשוק הכרמל הסמוך.  "אני אוהב את החנות וכבר לא נמצא פה כדי להרוויח. מה שיש טוב לי, העיקר שיש לי סיבה לקום בבוקר", אומר מרק שעדיין מתרגש לקראת כל לקוח פוטנציאלי.

—————————————————————————————————————————————————————-

נגרייה - רבי פנחס 14, שוק הפשפשים יפו

שנת הקמה: 1964, בעלים: יוסי גטניו

בזמן שיוסי פתח את הנגרייה בשוק הפשפשים היו סביבו בעיקר בעלי מלאכות זעירות. נגרים, נפחים ומסגרים. אחרי זה הגיעו סוחרי העתיקות והחפצים הישנים ועכשיו שהמקום הפך לטרנדי מגיעים כל הברים, בתי הקפה והמסעדות שמציעים הרבה כסף עבור השכירות ומשתלטים על החנויות. גם לו הציעו למכור את המקום אבל בינתיים הוא מסרב. "מה אני אעשה עם הכסף? אני איש עבודה. כל החיים עבדתי ואני לא צריך את הכסף שלהם", הוא אומר. היום כבר כמעט שאין לו עבודה אבל הוא ממשיך עם מה שיש. עבודות קטנות עם עצים, אותם הוא אוהב יותר מהכל. "עץ זה דבר חי, נושם ואפשר לעשות איתו הכל. עץ זה כמו החיים – כל פעם משהו אחר", הוא אומר.

—————————————————————————————————————————————————————-

סלון עדינה, דיזנגוף 33, נתניה

שנת הקמה: 1960

בעלים: גודל קלינובסקי (בן למעלה מ-80)

גודל ואישתו עלו לישראל ב 1948 אחרי שנתיים במחנות בקפריסין. ב 1960 הם החליטו להקים את העסק ומכרו בו בהתחלה לבנים והלבשה תחתונה. אבל אז החלו התיירים להציף את נתניה ואת החופים המפורסמים שלה ובני הזוג זיהו את הדרישה לבגדי ים ושינו כיוון. גוטקס היה שיא האופנה ונשות העיר והתיירות מצאו בחנות הקטנה את הקולקציות החדשות ביותר איתן יכלו להסתובב בגאווה בחוף ארבע עונות וסירונית. השנים חלפו, הלקוחות הזדקנו והתיירים שמגיעים לעיר מוצאים את בגדי הים שלהם במקומות אחרים. אבל גודל עדיין שם, עכשיו כבר לבד, מחכה לקיץ ומקווה למכור קצת ממלאי בגדי הים של גוטקס שבחנות כי אלו בעיניו בגדי הים היפים ביותר בעולם.

————————————————————————————————————————————

מסעדת טסלר | צומת כרכור
שנת הקמה: 1960
בעלים: יעקב טסלר (בן 57)

 51 שנים יושבת לה מסעדת טסלר על הכביש הישן שמוביל לצפון ועובר דרך פרדס חנה וכרכור. במשך שנים אנשים נהגו לעצור בדרך, להתרענן עם איזה בירה קרה, צלחת של אוכל ביתי ופירות מבושלים לקינוח. אבל סיפורה של המסעדה הוא גם סיפורה של הקידמה ושל קצב החיים המהיר. ממש כמו בסרט "מכוניות" שמספר על עיירות שנשכחו בגלל סלילת הכביש המהיר מלוס אנג'לס לשיקאגו כך גם מסעדת טסלר ירדה בבת אחת מהמפה עם סלילת כביש 6 שמוביל את הנהגים במהירות מהמרכז צפונה. בנוסף נבנה במקום מחלף שמצריך סיבוב לא קטן כדי להגיע אל המסעדה וגם הרכבים שכבר עוברים על הכביש הישן כבר כמעט ולא עוצרים. הם  חולפים במהירות בלי לדעת על הפנינה שמסתתרת לה בתוך המבנה הישן – עולם שלם שנותר כפי שהיה לפני 40 – 50 שנה.
את המסעדה הקימו שמואל ושרה ז"ל והיום ממשיכים ילדיהם יעקב ואיילה לבשל לפי המתכונים שהביאה אימם מרומניה. אבל החודשים הבאים הם כנראה האחרונים. האחים הנותרים בארה"ב רוצים לממש את הנכס ומאחר והלקוחות הולכים ומתמעטים צפויה המסעדה ששרדה כל כך הרבה שנים לסגור את הדלתות לתמיד.